למה הסתימה חוזרת כל כמה חודשים

פתיחה נקודתית מול טיפול בקו

כשמשחררים סתימה בעזרת ספירלה או פומפה, פותחים מעבר צר בתוך מה שסותם. המים מתחילים לזרום ונדמה שהבעיה נפתרה. אבל רוב החומר נשאר על דפנות הצינור. תוך שבועות המעבר הצר הזה נסגר שוב, ואתה חוזר לנקודת ההתחלה.

ביובית עובדת אחרת. היא מזריקה מים בלחץ גבוה מאוד שמקלף את הדפנות ומחזיר לצינור את הקוטר המקורי שלו. זה ההבדל בין לפנות שביל בשלג לבין לגרוף את הכביש.

ארבע סיבות שגורמות לחזרה

• שומן שהתקשה. שמן שנשפך לכיור מתקרר בצנרת והופך לשכבה קשה שנצמדת לדפנות ומצטברת לאורך חודשים.
• מגבונים לחים. הם לא מתפרקים במים. הם נתפסים על כל אי סדר בצינור ואוספים אליהם עוד חומר.
• שורשי עצים. שורש מחפש מים ונכנס דרך סדק זעיר בחיבור בין צינורות. ברגע שהוא בפנים הוא מתעבה וחוסם.
• שיפוע לא נכון או צינור שקוע. אם הקו לא יורד במידה הנכונה, המים לא סוחפים את המוצקים והם נשארים במקום.

איך יודעים מה באמת קורה שם

אי אפשר לנחש. מצלמת אבחון נכנסת לקו ומראה בדיוק את המצב: אם זו שכבת שומן, אם אלה שורשים, ואם יש שבר או שקיעה בצינור. זה משנה לגמרי את הטיפול, כי שורשים דורשים כרסום ושומן דורש שטיפה בלחץ.

מה עושים כדי שזה לא יחזור

אחרי שהקו נקי, מה שמונע חזרה זה שגרה. בבניין עם היסטוריה של סתימות, שטיפה יזומה פעם בשנה או שנתיים עולה הרבה פחות מקריאת חירום אחת עם הצפה במרתף.

וברמה היומיומית: לא לשפוך שמן לכיור, ולא להוריד מגבונים לאסלה. שני ההרגלים האלה אחראים לרוב הקריאות.